חומצה אלפא-ליפואית לבריאות, קובי עזרא

שלום כאן קובי עזרא מומחה לרפואה נטורופטית, היום הספר לכם על החומצה אלפא-ליפואית ופעילותה בגופנו...

חומצה אלפא-ליפואית (Alpha-Lipoic Acid) או בקיצור ALA, הינה רכיב תזונתי ייחודי הנחקר בהרחבה בשנים האחרונות, וחשיבותו העצומה כגורם נוגד-חמצון תרפויטי הולכת ומתבררת רק כעת. נמצא כי במחלות מסוימות כגון: סוכרת, שחמת הכבד ומחלות לב, היו רמות החומצה האלפא-ליפואית נמוכות מן הרגיל.

שמושים רפואיים: הפחתה ומניעת פגיעה בעצבים וכלי דם בחולי סוכרת, הפחתת רמות סוכר בדם, טיהור הגוף ממתכות רעילות, מניעת נזקי סטרס חמצוני, ועוד...

לחומצה האלפא-ליפואית שלושה תפקידים עיקריים:

הפקת אנרגיה לחומצה אלפא-ליפואית

החומצה האלפא-ליפואית משתתפת בתהליכי הפקת אנרגיה באמצעות מטבוליזם של פחמימות ושומנים במיטוכונדריה, המשמשת כ"תחנת הכוח של התא".לאצטיל קו-A, (pyruvate) היא שייכת לקומפלקס אנזימטי אשר הופך את הפירובאט וכך מתאפשר קיומו של מעגל קרבס. חסר בחומצה אלפא-ליפואית מאט בצורה משמעותית את תהליך הפקת האנרגיה בגוף. לשם פעילות מטבולית תקינה של חומצה אלפא-ליפואית, דרושים ויטמיני B-1 B-3.



חומצה אלפא-ליפואית פועלת כנוגדת-חמצון

חומצה אלפא-ליפואית מופיעה בגוף גם בצורתה המחוזרת - חומצה דיהידרו-ליפואית. באופן נורמלי קולטים התאים חומצה אלפא-ליפואית, מחזרים אותה לצורת חומצה דיהידרו-ליפואית ומפרישים אותה חזרה למחזור הדם. צורה זו הינה בעלת פוטנציאל נוגד-חמצון גבוה במיוחד והיא מסוגלת לשחזר ויטמיני C E-ו וגלוטתיון הנצרכים ע"י גוף. 

אחד הגילויים הראשונים לגבי השפעתה של חומצה אלפא-ליפואית, הינו יכולתה למנוע הופעתם של סימני חסר בויטמין E, ואת מחלת הצפדינה הנגרמת עקב חסר בויטמין C. ממחקרים עולה, כי נוסף להיותה רכיב נוגד-חמצון, מאפשרת החומצה האלפא-ליפואית את שחזורם של ויטמינים אלה מצורתם המחומצנת לצורתם הפעילה (המחוזרת). 

משום כך, מהווה החומצה האלפא-ליפואית נוגד-חמצון אוניברסלי, המסוגל לנטרל סוגים רבים של רדיקלים חופשיים וגורמים מחמצנים אחרים.

החומצה אלפא-ליפואית הינה מולקולה קטנה הבנויה שרשרת של 8 אטומי פחמן אליהם מחוברים שני אטומי סולפור (בפחמן 6 ו- 8) הקשורים ביניהם. בשל גודלה ובזכות היותה בעלת מבנה מיוחד, מסיסה החומצה האלפא-ליפואית בפזה מימית ובפזה שומנית כאחד ועל כן היא מסוגלת לחדור לכל מערכות הגוף, ונמצאת גם ברקמות השומניות וגם בנוזלי הגוף.

 חומצה אלפא-ליפואית מסלקת מתכות רעילות

התרכבות עם מתכות (Chelation) שתי הצורות ניחנו ביכולת התרכבות עם מתכות ומסוגלות ליצור מבנים יציבים עם מתכות מעבר כברזל ונחושת, המהוות בעצמן זרזים בתהליכי החמצון. 

במצבים מסוימים, כמו למשל בעקבות פציעה, משתחררים יונים של מתכות אלה ועלולים לגרום להגברת הנזק החמצוני על-ידי זירוז ריאקציות מחמצנות מזיקות. בזכות יכולתה להתרכב עם מתכות, משמשת החומצה האלפא-ליפואית גם בטיפול בהרעלת מתכות כבדות.

על מחקרים שונים: תרופה ממשפחת חוסמי אצטיל כולין אסטרז ,(choline esterase acethyl) (מעכבות פירוק של אצטיל כולין, א.מ.) באמצעות נטילה של 600 מ"ג חומצה אלפא-ליפואית ליום, למשך כשנה. המעקב אחר המטופלים נערך באמצעות שני מבחנים נוירופסיכולוגיים המשמשים למדידת ביצועים קוגניטיביים בקרב חולי אלצהיימר.

חומצה אלפא-ליפואית משפרת גם את קליטת הגלוקוז בתאי השריר, ובסופו של דבר מגבירה את היכולת של הגוף לסנטז ולחדש גליקוגן בשריר.

בנוסף, כמה מחקרים טוענים ש-ALA מקטינה את הקליטה והניצול של הגלוקוז בתאי השומן, כך שנוצר מצב בונה יותר לשריר ופחות לשומן. 

מחקרים עדכניים מראים שתיסוף של חומצה אלפא ליפואית הוביל לירידה במשקל הגוף וצמצום אחוזי השומן. תופעה זו נוצרת ע"י ירידה בחלבון הנקרא hypothalamic AMP-activated protein kinase (AMPK).

כתוצאה מכך, צריכת האנרגיה והתיאבון יורדים וההוצאה האנרגטית וקצב חילוף החומרים (וחמצון השומן) עולים. 

בנוסף, אצל חיות שצרכו חומצה אלפא-ליפואית רמות חומצות השומן החופשיות והגליצרול היו גבוהות יותר (כתוצאה מליפוליזה – פירוק ושחרור שומן). 

מחקרים אשר בדקו את השפעתה התרפויטית של חומצה אלפא-ליפואית מראים, כי יש לה ערך רב בטיפול בחולי סוכרת, זאת בזכות השפעתה המגינה במצבי סטרס חמצוני (המוביל גם להתפתחותן של מחלות נוספות מלבד סוכרת) ובמצבי גליקציה (סיבוך של סוכרת המתבטא בקשירת גלוקוז לחלבונים ופגיעה בתפקודם, בעקבות רמות גלוקוז גבוהות בדם). 

קיימים ממצאים המצביעים על כך שבמינונים גבוהים (200-600 מ"ג) משפרת חומצה אלפא-ליפואית את קליטת הגלוקוז בתאים אצל חולי סוכרת מבוגרים (סוכרת סוג 2).

מחקרים קליניים רחבי היקף, הראו הפחתה משמעותית של פולינאורופתיה פגיעה במערכת העצבים בעקבות רמות גלוקוז גבוהות בדם, - (Polyneuropathy) סיבוך נוסף של מחלת הסוכרת. 

בגרמניה משמשת החומצה האלפא-ליפואית כתרופה לטיפול בנאורופתיה הנגרמת כתוצאה מסוכרת ובמשך למעלה מ- 30 שנה בהן היא משמשת לטיפול בנאורופתיה, לא דווח על תופעות לוואי כלשהן.

עבודות מדעיות מוכיחות, כי טיפול בחומצה אלפא-ליפואית מוביל לשיפור במטבוליזם של סוכרים, לירידה בגליקציה של חלבונים, לשיפור בזרימת הדם לעצבים היקפיים ואף מעודד שיקום של סיבי העצב. החומצה האלפא-ליפואית אף תורמת להגברת רגישות התאים לאינסולין ומסייעת לקליטה יעילה יותר של הגלוקוז בתאים.

כיום מתבצעים מחקרים נוספים על השפעתה של החומצה האלפא-ליפואית במצבים נוספים בהם מופיעים נזקים כתוצאה מסטרס חמצוני, כדוגמת קטרקט ואתרוסקלרוזיס. 

עבודות אשר בדקו את השפעתה נוגדת החמצון של חומצה אלפא-ליפואית בנשאי HIV, מצביעות על כך שבמינונים גבוהים מסוגלת חומצה אלפא-ליפואית לעכב את שכפול הוירוס.


מאת: קובי עזרא (Ph.D) מומחה לרפואה נטורופטית, תזונאי ומאמן אישי. מטפל בסוכרת, בדיאטה והשמנה, כולסטרול ושומנים בדם. 

לפגישת יעוץ בקליניקה: 0528567140.
כתב את הספרים: 1. אבן הפינה בתחום פיתוח גוף. 2. ספורטולוגיה - המדריך לספורטאי. 3. סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאול!

טיטניום די-אוקסיד, דו תחמוצת טיטניום, Titanium dioxide, TiO2, E171 כבר אינו נחשב לבטוח בשימוש כתוסף מזון

טיטניום די-אוקסיד או דו תחמוצת טיטניום (Titanium dioxide או בקיצור: TiO2): E171 כבר אינו נחשב לבטוח בשימוש כתוסף מזון.

EFSA עדכנה את הערכת הבטיחות שלה של תוסף המזון טיטניום דו חמצני (E-171), בעקבות בקשת הנציבות האירופית במרץ 2020.

ההערכה המעודכנת מתארת ​​את תוצאות ההערכה הקודמת של EFSA שפורסמה בשנת 2016, והדגישה את הצורך במחקר נוסף למילוי פערים בנתונים.

פרופ' מגד יונס, יו"ר הפאנל המומחה של EFSA לתוספי מזון ותמציות טעם (FAF), אמר: "בהתחשב בכל המחקרים והנתונים המדעיים הקיימים, הוועדה הגיעה למסקנה כי לא ניתן עוד להחשיב טיטניום דו חמצני כבטוח כתוסף מזון. אלמנט קריטי בהגעה למסקנה זו הוא שלא נוכל לכלול חששות לרעילות הגנטית לאחר צריכת חלקיקי טיטניום דו-חמצני. לאחר בליעה דרך הפה, הספיגה של חלקיקי טיטניום דו חמצני נמוכה, אולם הם יכולים להצטבר בגוף”.

ההערכה נערכה על פי מתודולוגיה קפדנית ובהתחשב באלפים רבים של מחקרים שהתפרסמו מאז ההערכה הקודמת של EFSA בשנת 2016, כולל עדויות מדעיות חדשות ונתונים על חלקיקים.

המומחים המדעיים שלנו הגישו לראשונה את הנחיות הוועדה המדעית של EFSA לשנת 2018 בנושא ננוטכנולוגיה לצורך הערכת בטיחות של תוספי מזון. דו תחמוצת הטיטניום E 171 מכיל לכל היותר 50% מחלקיקים בתחום הננו (כלומר פחות מ 100 ננומטר) אליהם חשופים הצרכנים.

רעילות גנטו מתייחסת ליכולתו של חומר כימי לפגוע ב- DNA, החומר הגנטי של התאים. מכיוון שרעילות גנטו עלולה להוביל להשפעות מסרטנות, חיוני להעריך את ההשפעה הגנוטוקסית הפוטנציאלית של חומר כדי להסיק על בטיחותו.

פרופ' מתיו רייט, שניהם חבר בפאנל ה- FAF וכיו"ר קבוצת העבודה של EFSA ב- E 171, אמר: "למרות שהראיות להשפעות רעילות כלליות לא היו חד משמעיות, על סמך הנתונים החדשים והשיטות המחוזקות לא יכולנו לשלול. דאגה לרעילות גנטואלית וכתוצאה מכך לא הצלחנו לקבוע רמה בטוחה לצריכה יומית של תוסף המזון."

מנהלי סיכונים בנציבות האירופית ובמדינות האיחוד האירופי התבשרו על מסקנות EFSA וישקלו בפעולות מתאימות לנקוט כדי להגן על הגנת הצרכנים.

רקע כללי

דו תחמוצת טיטניום (E 171) מורשה כתוסף מזון באיחוד האירופי על פי נספח II לתקנה (EC) מס '1333/2008.

בטיחות תוסף המזון E 171 הוערכה מחדש ע"י לוח ה- EFSA ANS בשנת 2016 במסגרת תקנה (האיחוד האירופי) מס '257/2010, כחלק מתוכנית ההערכה המחודשת של תוספי מזון שאושרו באיחוד האירופי לפני ה -20 בינואר. 2009.

בחוות דעתו מ -2016 המליץ ​​פאנל ה- ANS לבצע מחקרים חדשים בכדי למלא את החסר באשר להשפעות האפשריות על מערכת הרבייה, שיוכלו לאפשר להם לקבוע DailyIntake מקובל (ADI). הובלט גם אי-וודאות סביב אפיון החומר המשמש כתוסף המזון (E 171), במיוחד ביחס לגודל החלקיקים ולהפצת גודל החלקיקים של דו תחמוצת הטיטניום המשמש E 171.

בשנת 2019 פרסם EFSA הצהרה על סקירת הסיכון הקשור לחשיפה לתוסף המזון טיטניום דו חמצני (E171) שביצעה הסוכנות הצרפתית לבטיחות מזון, סביבה ובריאות תעסוקתית (ANSES). בהצהרתה הדגישה EFSA כי חוות הדעת של ANSES חזרה על אי הוודאות והפערים בנתונים שזוהו בעבר על ידי EFSA ולא הציגה ממצאים שביטלו את מסקנותיה הקודמות של הרשות בדבר בטיחות הטיטניום דו חמצני.

באותה שנה (2019), הרשות ההולנדית לבטיחות מזון ומוצרי צריכה (NVWA) גם מסרה חוות דעת על ההשפעות הבריאותיות האפשריות של תוסף המזון טיטניום דו חמצני, שהדגישה את החשיבות של בחינת השפעות אימונוטוקסולוגיות בנוסף להשפעות רפרוטוקסולוגיות אפשריות.

שאלות נפוצות - הערכת בטיחות EFSA 2021 של טיטניום דו חמצני (E171)

מהו דו תחמוצת טיטניום?

משתמשים בטיטניום דו-חמצני בצבע מאכל (E171) וכמו בכל צבעי המאכל, תפקידו הטכנולוגי הוא להפוך את האוכל למושך יותר מבחינה ויזואלית, לתת צבע למזון שאחרת יהיה חסר צבע, או להחזיר את המראה המקורי של המזון. טיטניום דו חמצני קיים גם בתמרוקים, צבעים ותרופות.

אילו מזונות מכילים דו תחמוצת טיטניום?

קטגוריות המזון העיקריות התורמות לחשיפה תזונתית של E171 הן מוצרי מאפה משובחים, מרקים, מרקים ורטבים (לתינוקות, פעוטות ומתבגרים); ומרקים, מרקים, רטבים, סלטים וממרחי כריכים מלוחים (לילדים, מבוגרים וקשישים). אגוזים מעובדים הם גם קטגוריית מזון תורמת עיקרית למבוגרים ולקשישים.

מה EFSA אומרת בחוות דעתה מ -2021 על בטיחותו של טיטניום דו חמצני כתוסף מזון?

לאחר ביצוע סקירה של כל הראיות המדעיות הקיימות, EFSA הגיע למסקנה כי לא ניתן לשלול חשש לרעילות גנטוקסית של חלקיקי TiO2. בהתבסס על חשש זה, המומחים של EFSA כבר לא רואים בטיטניום דו חמצני בטוח כאשר הם משמשים כתוסף מזון. המשמעות היא שלא ניתן לקבוע צריכה יומית מקובלת (ADI) עבור E171.

הערכת EFSA קשורה לסיכונים של TiO2 המשמש כתוסף מזון, ולא לשימושים אחרים.

האם עלי להפסיק לאכול מוצרים המכילים TiO2?

למרות שהראיות להשפעות רעילות כלליות לא היו חד משמעיות, על סמך הנתונים החדשים והשיטות המחוזקות המדענים שלנו לא יכלו לשלול חשש לרעילות גנטו וכתוצאה מכך הם לא יכלו לקבוע רמה בטוחה לצריכה יומית של TiO2 כתוסף מזון.

בתפקידם כמנהלי סיכונים, הנציבות האירופית והמדינות החברות ישקפו כעת את הייעוץ המדעי של EFSA ויחליטו על כל אמצעי רגולציה או ייעוץ מתאים לצרכנים.

האם EFSA אוסרת על דו תחמוצת הטיטניום?

לא. תפקיד EFSA הוגבל להערכת הסיכונים הקשורים לדו תחמוצת טיטניום כתוסף מזון. זה כלל הערכה של מידע מדעי רלוונטי על TiO2, הרעילות האפשרית שלו והערכות של חשיפה תזונתית אנושית. כל החלטות חקיקה או רגולציה באשר לאישורי תוספי מזון הם באחריות מנהלי הסיכונים (כלומר הנציבות האירופית והמדינות החברות).

מה קורה בהמשך?

הייעוץ המדעי של EFSA ישמש את מנהלי הסיכונים (הנציבות האירופית, המדינות החברות) כדי ליידע את כל ההחלטות שיקבלו על פעולות רגולטוריות אפשריות.