ויטמין (1,25-D3) פועל כמודולטור של מערכת החיסון. כמעט כל התאים מכילים קולטן ספציפי לויטמין D, כולל לימפוציטים מסוג B ו- T (גם בפעילים ובלתי פעילים), מונוציטים ותאים דנדריטים.
ויטמין D מפעיל הפעילות החיסונית שלו הן על קווי תאים חד-גרעיניים והן על תאים פולינו-גרעיניים באמצעות השפעותיה על הקולטן הספציפי לויטמין D.
ויטמין D נוטה להעדיף פנוטיפ חד-מוניעי, הגברת הביטוי קולטן ספציפי לויטמין D על מונוציטים ומקרופאגים.
פוטנציאל ה"פרץ החמצוני" שלהם (התבגרות וייצור של ציטוקינים, פוספטאז חומצי ומי חמצן), ומונעים ביטוי מוגזם של ציטוקינים דלקתיים.
ויטמין D מקל גם על תנועתיות נויטרופילית ותפקוד פגוציט.
ויטמין D עשוי לשפר את התוצאות ע"י הפחתת תגובות דלקתיות מקומיות ומערכתיות כאחד כתוצאה מאפנון של תגובות ציטוקינים והפחתת הפעלת קולטן Toll-like receptor או בקיצור: TLR9.
מחקרים בעכברים מצביעים על כי חסימת קולטן TLR9 עשויה להיות שימוש בטיפול בספסיס בבני אדם.
ויטמין D גם מווסת את מערכת החיסון עקב השפעות ישירות על הפעלת תאי T ועל הפנוטיפ ותפקודם של תאים המציגים אנטיגן, ובמיוחד תאים דנדריטים.
מרכיב עיקרי בפעולה האנטי-מיקרוביאלית של ויטמין D הוא באמצעות ייצור פפטידים בעלי פעילות אנטי-מיקרוביאלית כמו גם פעילות אנטי-אנדוטוקסין.
ויטמין D ממריץ ביטוי של פפטידים אנטי-מיקרוביאליים חזקים, כמו קתליצידין ו- ß-defensin 2,22 הקיימים בנויטרופילים, מונוציטים, תאי רוצח טבעיים - natural killer או בקיצור: NK ותאי אפיתל המצפים את דרכי הנשימה.
מקרופאגים, לימפוציטים ומונוציטים יש קולטנים לויטמין D, עם גירוי 25 (OH) D, הגבירו את הביטוי של פפטידים אנטי-מיקרוביאליים הנ"ל.
ישנו קשר חיובי בין רמות ויטמין D ורמות קטליצידין בקרב חולים אקוטים.
להלן קישורים לסרטונים נוספים בתחום של ויטמין D:
