קריאטין לבריאות הלב, קובי עזרא

היום אספר לכם על התוסף קריאטין והאם הוא יכול לסייע לבריאות הלב, שלום כאן קובי עזרא המומחה שכם לרפואה נטורופטית. 

קריאטין הוא גורם מפתח בהתכווצות שריר הלב ובמטבוליזם של האנרגיה. תוספת קריאטין מעלה את תכולת הקריאטין אפילו בלב בריא. באי ספיקת לב, קריאטין ופוספוקריאטין יורדים בגלל ירידה בביטוי הטרנספורטר של קריאטין, ומכיוון שפוספוקריאטין מתפרק כדי למנוע תשישות אדנוזין טריפוספט (ATP). 

הדבר גורם לירידה במאגר ההתכווצות של שריר הלב ומתאם עם פליטת החדר השמאלי, והדבר מנבא תמותה. 

לפיכך, יש רציונל חזק להשלים עם תוספת קריאטין במצב שבו הלב הכושל. תוספת קריאטין באי ספיקת לב עשויה להיות שימושית בהתחשב בנתונים המראים את יעילותו כנגד פרמטרים ספציפיים של אי ספיקת לב, 

וכנגד הירידה בחוזק השרירים ובסיבולת של חולי אי ספיקת לב. באיסכמיה בלב, רוב הניסויים השתמשו ב-phosphocreatine, שמנגנון הפעולה שלו אינו קשור לרוב לשינויים במערכת הקריאטין-פוספוקריאטין הארגוגני. 

בניגוד לרוב האיברים, בלב, מערכת הקריאטין קינאז מייצגת מרכיב עיקרי במנגנון המטבולי, שכן היא מתפקדת כמעבורת אנרגיה בין המיטוכונדריה לציטוזול. 

באי ספיקת לב, הירידה ברמת הקריאטין צופה את הירידה באדנוזין טריפוספט, ומידת הפחתת יחס הפוספוקריאטין/אדנוזין טריפוספט שריר הלב עומדת בקורלציה עם חומרת המחלה, הפרעות התכווצות ושינוי מבני שריר הלב. 

רכיבים מרובים של מערכת לרבות רמות קריאטין התוך תאי, יורדים באי ספיקת לב, בעוד שאיסכמיה (חוסר באספקת דם) והיפוקסיה (חוסר חמצן) מייצג משבר אקוטי באספקת אנרגיה. 

לכן עלייה ברמות הקריאטין בשריר הלב הוצעה כעשויה להועיל.

מחקרים בעכברים עם ביטוי יתר גנטי של הקריאטין של קרום הפלזמה (CrT) מוכיחים הוכחה לעיקרון שעליית הקריאטין מגנה על הלב מפני פציעת איסכמיה-פרפוזיה חוזרת. הדבר מרמז על הפעלה של ה-CrT כיעד תרופתי עיקרי שלא עמד בו. עם זאת, תרגום ממצא זה למרפאה ידרוש הבנה רבה יותר של ויסות CrT בבריאות ובמחלות ופיתוח של מפעילי מולקולות קטנות.

סביר להניח שהפוטנציאל הטיפולי הגדול ביותר של קריאטין הוא בעיקר במחלות הנגרמות ממחסור באנרגיה או מדרישת אנרגיה מוגברת, כמו למשל, בשבץ איסכמי, מחלות כלי דם במוח ועוד.

במצבי איסכמיה בשריר הלב, נעשה שימוש קליני ב-phosphocreatine עם תוצאות חיוביות, למשל, מראה מניעה של הפרעות קצב ושיפור בפרמטרים  של תפקודי הלב.

מקורות:

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33917009/

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34618287/

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26202199/

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26795537/

סידן וויטמין D מחזקים עצמות בגיל המבוגר, אך האם מסייעים לספורטאים צעירים?, קובי עזרא

סידן וויטמין D מחזקים עצמות בגיל המבוגר כך מסייעים למנוע התדלדלות העצמות (אוסטאופורוזיס), אך האם סידן וויטמין D מסייעים לספורטאים צעירים?. 

סידן וויטמין D מוכרים כשני מרכיבים בתזונה הדרושים להשגת בריאות העצם מיטבית ולשמירתה. 

סידן וויטמין D הוכחו בבירור כמשפרים את צפיפות העצם ומונעים שברים בכל הגילאים. עם זאת, הספרות סותרת באשר לתפקידם של חומרים מזינים אלה בספורטאים צעירים בגילאי 18 עד 35 שנים, הן להתפתחות העצם והן למניעת פציעות שימוש יתר בעצמות. 

המחברים של מחקרים פרוספקטיביים הוכיחו באופן עקבי קשר של צריכת סידן מוגברת עם שיפור בצפיפות העצם וירידה בסיכון לשברים. 

ניסוי אקראי במתגייסות צבאיות הראה שתוספי סידן/ויטמין D הפחיתו את השכיחות של שברי מאמץ. 

מחקר פרוספקטיבי ברצות צעירות הראה שכיחות מופחתת של שברי מאמץ וצפיפות מינרלים מוגברת של עצם עם צריכת סידן מוגברת בתזונה. 

ממצאים משני המחקרים מצביעים על כך שספורטאיות ומתגייסות צבאיות שצרכו יותר מ-1500 מ"ג סידן ביום, הראו את הירידה הגדולה ביותר בפציעות שברי מאמץ. 

עד כה, לא נערכו מחקרים פרוספקטיביים בספורטאים גברים או בספורטאים מתבגרים. ברוב המחקרים, גברים ומשתתפים שאינם לבנים היו מיוצגים גרוע. הראיות לגבי הקשר של צריכת ויטמין D עם מניעת שברים אצל ספורטאים מוגבלת אף היא. 

דרושים מחקרים פרוספקטיביים נוספים כדי להעריך את התפקיד של צריכת סידן וויטמין D במניעת פציעות שברי מאמץ אצל ספורטאים מתבגרים וגברים כאחד, במיוחד אלו המשתתפים בספורט עם שכיחות גבוהה יותר של פציעות שברי מאמץ.

מקור: 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20970764/