ויטמין D מגביר ספיגת העופרת, קובי עזרא

לויטמין D הקרוי גם calciferol יש מוניטין מעורב: כשאנו מדברים על מצבינו הבריאותי.

ויטמין D מגביר את ספיגת העופרת, סידן וברזל. במחקרים שונים מציגים שהויטמין קשור לרמות עופרת גבוהות או נמוכות.

הויטמין עלול להעלות את רמות עופרת בדם כאשר אנו לא צורכים כמויות נאותות של סידן (גם ברזל) בתזונה היום יומית. 

ניתן לשער שרמות תקינות של ויטמין D עשויות להפחית עופרת בעצמות אם מצרוך כמויות מספיקות של סידן, מגנזיום וזרחן.

ויטמין D חיוני לניצולו היעיל של הסידן וזאת בעבור היווצרות עצם חזקה. 

ויטמין D גם מגביר את ספיגת מגנזיום וזרחן אך לצערנו סידן מתחרה עם זרחן על אתרי הספיגה. 

רמות ויטמין D נאותות עשויות לסייע בהגנה מפני זיהומי פילורי המפחיתים את חומציות הקיבה, דבר שבתורו יפחית את רמות הברזל, אבץ, נחושת, סידן וקליטתו של ויטמין B12.

לויטמין D ישנם מספר מקורות מזון טובים, כמקורות מהמזון, כגון: חלב ומוצריו המועשירים גם בויטמין D, אך המקור העיקרי הם דגים (דג סלמון וסרדינים), למרות שכמויות דומות זמינות בפטריות ותחת קרני השמש האולטרה סגולות. כמויות קטנות יותר זמינות הביצים וכבד.

אור השמש חיוני ליצירת ויטמין D הנחוץ לבריאות העצמות ומניעת מחלות אוטואימוניות, סרטן, ומחלות לב וכלי דם. מקור: American Journal of Clinical Nutrition, Vol. 80, No. 6, 1678S-1688S, December 2004.

ישנם מחקרים שגילו כי רמה נמוכה של ויטמין D קשורה לרמות עופרת גבוהה העצמות ויש לו יותר השפעה מאשר צריכת סידן.

נמצא כי תוספת ויטמין D, בניגוד לרוב תוספי נוגדי חמצון, נוטה להפחית את שיעורי התמותה.

מקור: Arch Intern Med. 2007;167(16):1730-1737. doi:10.1001/archinte.167.16.1730.

ויטמין D מגביר ספיגת העופרת

לויטמין D הקרוי גם calciferol יש מוניטין מעורב: כשאנו מדברים על מצבינו הבריאותי.
ויטמין D מגביר את ספיגת העופרת, סידן וברזל. במחקרים שונים מציגים שהויטמין קשור לרמות עופרת גבוהות או נמוכות.
הויטמין עלול להעלות את רמות עופרת בדם כאשר אנו לא צורכים כמויות נאותות של סידן (גם ברזל) בתזונה היום יומית. ניתן לשער שרמות תקינון של ויטמין D עשויות להפחית עופרת בעצמות אם מיצרוך כמויות מספיקות של סידן, מגנזיום וזרחן.
ויטמין D חיוני לניצולו היעיל של הסידן וזאת בעבור היווצרות עצם חזקה. ויטמין D גם מגביר את ספיגת מגנזיום וזרחן אך לצערנו סידן מתחרה עם זרחן על אתרי הספיגה. רמות ויטמין D נאותות עשויות לסייע בהגנה מפני זיהומי פילורי המפחיתים את חומציות הקיבה, דבר שבתורו יפחתת את רמות הברזל, אבץ, נחושת, סידן וקליטתו של ויטמין B12.

לויטמין D ישנם מספר מקורות מזון טובים, כמקורות מהמזון, כגון: חלב ומוצריו המועשירים גם בויטמין D, אך המקור העיקרי הם דגים (דג סלמון וסרדינים), למרות שכמויות דומות זמינות בפטריות ותחת קרני השמש האולטרה סגולות. כמויות קטנות יותר זמינות הביצים וכבד.

אור השמש חיוני ליצירת ויטמין D הנחוץ לבריאות העצמות ומניעת מחלות אוטואימוניות, סרטן, ומחלות לב וכלי דם. מקור: American Journal of Clinical Nutrition, Vol. 80, No. 6, 1678S-1688S, December 2004.

ישנם מחקרים שגילו כי רמה נמוכה של ויטמין D קשורה לרמות עופרת גבוהה העצמות ויש לו יותר השפעה מאשר צריכת סידן.

נמצא כי תוספת ויטמין D, בניגוד לרוב תוספי נוגדי חמצון, נוטה להפחית את שיעורי התמותה.
מקור: Arch Intern Med. 2007;167(16):1730-1737. doi:10.1001/archinte.167.16.1730.

ויטמין D לבריאות שלמה

ויטמין D לבריאות הגופנית: ויטמין D מתייחסת לקבוצה של secosteroids מסיסה בשומן ואחראים על הגדלת ספיגת הסידן מהעיים, כמו גם מינרלים נוספים כברזל, מגנזיום, פוספט ואבץ. התרכובת החשובה ביותר בקבוצה זו היא ויטמין D3 (הידוע גם בשם: כולקלציפרול).

יש לזכור, שאחד הסיכונים הגדולים ביותר של קרם הגנה מפני השמש הוא עקב חסימת היכולת של גופנו לייצר ויטמין D. ישנו הצורך להשתמש במסנן קרינה רק לאחר שמקסמנו את הייצור האנדוגני של ויטמין D, וגם אז לשקול שימוש בקרם הגנה - מסנן קרינה, שהייה בצל או בגדים ארוכים בכדי לחסום את קרינת השמש ה"עודפת".

איך לייעל את רמות ויטמין D בגופנו?

אני מאמין שחשיפה הגיונית ונבונה לשמש היא דרך אידאלית לייעל את רמות ויטמין D בגופנו. ככלל, יש לחשוף שטחים גדולים של עורנו (ללא הפנים והראש באופן כללי) חשוף לשמש עד שהוא הופך בצל לצבע ורוד, אם אתה בהיר עור. תגובה זו תתרחש בדרך כלל בכמחצית הזמן שבדרך כלל היה לוקח לך ל"השרף". אז אם אתה יודע שאתה נוטה לסבול מכוויות שמש לאחר 30 דקות, ההמלצה להישאר בשמש במשך כ-15 דקות. בעלי העור כהה צריכים לשים לב יותר לשים לב כאשר אדמומיות קלות זו מתרחשת. כמעט בלתי אפשרי לתת המלצות כמה זמן אתם צריכים להישאר בשמש כדי לייעל את הייצור של ויטמין D, היות והוא משתנה מאוד בהתאם למספר גורמים, כגון:
רמות חמצון, גיל ותזונה.
צבע עור ו / או השתמשו רמת שיזוף הנוכחית של קרם הגנה.
מעט עננים וזיהום...
השתקפות שכבת האוזון.
העונה במשה והשעה ביום.
משקל הגוף.

ויטמין D

ויטמין D או (Cholecalciferol) הוא ויטמין מסיס בשומן העוזר לגוף לספוג סידן. ויטמינים מסיסים בשומן מאוחסן ברקמות השומן של הגוף. בנוסף לסיוע לגוף לספוג סידן, ויטמין D גם מסייעת לגוף לשמור על כמות של סידן וזרחן בדם הנכונה.

מקורות מזון של ויטמין D

ויטמין D מצויה במזונות הבאים:

מוצרי חלב
גבינה
חמאה
חלב מועשר (כל חלב בארה"ב הוא מועשר בויטמין D)
דגים
צדפות
דגני בוקר מועשרים
מרגרינה

תופעות לוואי של ויטמין D

מחסור בויטמין D עלול לגרום לאוסטאופורוזיס במבוגרים או רככת אצל ילדים.

יותר מדי ויטמין D יכולה לגרום למעיים ליספוג יותר מדי סידן. זה עלול לגרום לרמות גבוהות של סידן בדם. סידן גבוה בדם עלול לגרום למשקעי סידן ברקמות רכות, כגון לב וריאות. זה יכול להפחית את היכולת שלהם לתפקד.

כמו כן, אבנים בכליות, הקאות, וחולשת שרירים עלולות להתרחש גם אם יש לך יותר מדי ויטמין D.

ויטמין D ידועה גם בשם "ויטמין השמש" מכיוון שהגוף מייצר את הוויטמין לאחר שנחשף לאור שמש. עשר עד 15 דקות של שמש 3 פעמים בשבוע היא מספיק כדי לייצר הדרישה של הגוף של ויטמין D. עם זאת, אנשים רבים חיים באקלים שטוף שמש עדיין לא עושים מספיק ויטמין D וצריכים יותר מהתזונה או בתוספים שלהם.

תינוקות

6 – 0 חודשים: 5 מיקרוגרם ליום (מק"ג / יום)
7 – 12 חודשים: 5 מק"ג ביום /

ילדים

1 – 13 שנים: 5 מק"ג ביום /

מתבגרים ומבוגרים

זכרים ונקבות גילים 14 עד 50: 5 מק"ג ביום /
זכרים ונקבות בגיל 51-70: 10 מק"ג יום /
זכרים ונקבות בגיל מעל 70: 15 מק"ג יום /
המלצות ספציפיות לכל ויטמין תלוי בגיל, מין, וגורמים אחרים (כגון הריון). באופן כללי, אלה מעל גיל 50 זקוקים לכמויות גדולות יותר של ויטמין D מאשר אנשים צעירים. שאל את הרופא שלך שהסכום הוא הטוב ביותר עבורך.