‏הצגת רשומות עם תוויות קובי עזרא. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קובי עזרא. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 3 בדצמבר 2022

קריאטין לבריאות הלב, קובי עזרא

היום אספר לכם על התוסף קריאטין והאם הוא יכול לסייע לבריאות הלב, שלום כאן קובי עזרא המומחה שכם לרפואה נטורופטית. 

קריאטין הוא גורם מפתח בהתכווצות שריר הלב ובמטבוליזם של האנרגיה. תוספת קריאטין מעלה את תכולת הקריאטין אפילו בלב בריא. באי ספיקת לב, קריאטין ופוספוקריאטין יורדים בגלל ירידה בביטוי הטרנספורטר של קריאטין, ומכיוון שפוספוקריאטין מתפרק כדי למנוע תשישות אדנוזין טריפוספט (ATP). 

הדבר גורם לירידה במאגר ההתכווצות של שריר הלב ומתאם עם פליטת החדר השמאלי, והדבר מנבא תמותה. 

לפיכך, יש רציונל חזק להשלים עם תוספת קריאטין במצב שבו הלב הכושל. תוספת קריאטין באי ספיקת לב עשויה להיות שימושית בהתחשב בנתונים המראים את יעילותו כנגד פרמטרים ספציפיים של אי ספיקת לב, 

וכנגד הירידה בחוזק השרירים ובסיבולת של חולי אי ספיקת לב. באיסכמיה בלב, רוב הניסויים השתמשו ב-phosphocreatine, שמנגנון הפעולה שלו אינו קשור לרוב לשינויים במערכת הקריאטין-פוספוקריאטין הארגוגני. 

בניגוד לרוב האיברים, בלב, מערכת הקריאטין קינאז מייצגת מרכיב עיקרי במנגנון המטבולי, שכן היא מתפקדת כמעבורת אנרגיה בין המיטוכונדריה לציטוזול. 

באי ספיקת לב, הירידה ברמת הקריאטין צופה את הירידה באדנוזין טריפוספט, ומידת הפחתת יחס הפוספוקריאטין/אדנוזין טריפוספט שריר הלב עומדת בקורלציה עם חומרת המחלה, הפרעות התכווצות ושינוי מבני שריר הלב. 

רכיבים מרובים של מערכת לרבות רמות קריאטין התוך תאי, יורדים באי ספיקת לב, בעוד שאיסכמיה (חוסר באספקת דם) והיפוקסיה (חוסר חמצן) מייצג משבר אקוטי באספקת אנרגיה. 

לכן עלייה ברמות הקריאטין בשריר הלב הוצעה כעשויה להועיל.

מחקרים בעכברים עם ביטוי יתר גנטי של הקריאטין של קרום הפלזמה (CrT) מוכיחים הוכחה לעיקרון שעליית הקריאטין מגנה על הלב מפני פציעת איסכמיה-פרפוזיה חוזרת. הדבר מרמז על הפעלה של ה-CrT כיעד תרופתי עיקרי שלא עמד בו. עם זאת, תרגום ממצא זה למרפאה ידרוש הבנה רבה יותר של ויסות CrT בבריאות ובמחלות ופיתוח של מפעילי מולקולות קטנות.

סביר להניח שהפוטנציאל הטיפולי הגדול ביותר של קריאטין הוא בעיקר במחלות הנגרמות ממחסור באנרגיה או מדרישת אנרגיה מוגברת, כמו למשל, בשבץ איסכמי, מחלות כלי דם במוח ועוד.

במצבי איסכמיה בשריר הלב, נעשה שימוש קליני ב-phosphocreatine עם תוצאות חיוביות, למשל, מראה מניעה של הפרעות קצב ושיפור בפרמטרים  של תפקודי הלב.


מקורות:

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33917009/

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34618287/

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26202199/

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26795537/

סידן וויטמין D מחזקים עצמות בגיל המבוגר, אך האם מסייעים לספורטאים צעירים?, קובי עזרא

סידן וויטמין D מחזקים עצמות בגיל המבוגר כך מסייעים למנוע התדלדלות העצמות (אוסטאופורוזיס), אך האם סידן וויטמין D מסייעים לספורטאים צעירים?. 

סידן וויטמין D מוכרים כשני מרכיבים בתזונה הדרושים להשגת בריאות העצם מיטבית ולשמירתה. 

סידן וויטמין D הוכחו בבירור כמשפרים את צפיפות העצם ומונעים שברים בכל הגילאים. עם זאת, הספרות סותרת באשר לתפקידם של חומרים מזינים אלה בספורטאים צעירים בגילאי 18 עד 35 שנים, הן להתפתחות העצם והן למניעת פציעות שימוש יתר בעצמות. 

המחברים של מחקרים פרוספקטיביים הוכיחו באופן עקבי קשר של צריכת סידן מוגברת עם שיפור בצפיפות העצם וירידה בסיכון לשברים. 

ניסוי אקראי במתגייסות צבאיות הראה שתוספי סידן/ויטמין D הפחיתו את השכיחות של שברי מאמץ. 

מחקר פרוספקטיבי ברצות צעירות הראה שכיחות מופחתת של שברי מאמץ וצפיפות מינרלים מוגברת של עצם עם צריכת סידן מוגברת בתזונה. 

ממצאים משני המחקרים מצביעים על כך שספורטאיות ומתגייסות צבאיות שצרכו יותר מ-1500 מ"ג סידן ביום, הראו את הירידה הגדולה ביותר בפציעות שברי מאמץ. 

עד כה, לא נערכו מחקרים פרוספקטיביים בספורטאים גברים או בספורטאים מתבגרים. ברוב המחקרים, גברים ומשתתפים שאינם לבנים היו מיוצגים גרוע. הראיות לגבי הקשר של צריכת ויטמין D עם מניעת שברים אצל ספורטאים מוגבלת אף היא. 

דרושים מחקרים פרוספקטיביים נוספים כדי להעריך את התפקיד של צריכת סידן וויטמין D במניעת פציעות שברי מאמץ אצל ספורטאים מתבגרים וגברים כאחד, במיוחד אלו המשתתפים בספורט עם שכיחות גבוהה יותר של פציעות שברי מאמץ.

מקור

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20970764/

יום שני, 7 בנובמבר 2022

איך לקחת קריאטין? - קובי עזרא

תוספת קריאטין פופולרית מאוד בקרב ספורטאים ואנשים מתאמנים לשיפור מסת השריר, ביצועים והתאוששות. 

עדויות מצטברות מצביעות גם על כך שתוספי קריאטין מייצרים מגוון השפעות מועילות באוכלוסיות מבוגרות וחולים. יתר על כן, מחקר מבוסס ראיות מראה שתוספי קריאטין נסבלים היטב, במיוחד במינונים מומלצים (כלומר 3-5 גרם ליום או 0.1 גרם לק"ג מסת גוף ליום). 

למרות שיש למעלה מ-500 פרסומים שנבדקו עמיתים העוסקים בתוספי קריאטין, זה קצת מפתיע שעדיין נותרו שאלות לגבי היעילות והבטיחות של קריאטין.

קריאטין מונוהידראט הוא תוסף תזונה המגביר את ביצועי השרירים בתרגילי התנגדות קצרי טווח ובעצימות גבוהה, המסתמכים על מעבורת הפוספוקריאטין לאדנוזין טריפוספט. 

איך לקחת קריאטין?

איך לקחת קריאטין? המינון היעיל לתוסף קריאטין כולל העמסה של 0.3 גרם לכל ק"ג ליום למשך 5 עד 7 ימים, ולאחר מכן מינון תחזוקה של 0.03 גרם לכל ק"ג ליום לרוב במשך 4 עד 6 שבועות. 

עם זאת, מינוני העמסה אינם נחוצים כדי להגדיל את המאגרים התוך-שריריים של קריאטין. 

קריאטין מונוהידראט הוא הנחקר ביותר; צורות אחרות כגון קריאטין אתיל אסטר לא הראו יתרונות נוספים. 

קריאטין הוא תוסף בטוח יחסית עם מעט תופעות לוואי שדווחו. ההשפעה הלוואי השכיחה ביותר היא אצירת מים חולפת בשלבים המוקדמים של תוספת. 

בשילוב עם תוספי מזון אחרים או במינונים גבוהים מהמומלץ במשך מספר חודשים, היו מקרים של סיבוכים בכבד ובכליות עם קריאטין. 

יש צורך במחקרים נוספים כדי להעריך את ההשפעות השליליות הרחוקות והפוטנציאליות העתידיות של תוספת קריאטין ממושכת.

עדויות מתפתחות מצביעות על יתרונות גדולים יותר כאשר צורכים קריאטין לאחר פעילות גופנית בהשוואה לקדם אימון, אם כי מגבלות מתודולוגיות כיום מונעות מסקנות מוצקות.


יום שבת, 2 ביולי 2022

מגנזיום תוסף, סוגים של מגנזיום, קובי עזרא

שלום כאן קובי עזרא מומחה לרפואה נטורופתית, היום אספר לכם על המגנזיום כתוסף תזונה בצורותיו השונות, ואיזה תוסף מגנזיום כדאי לכם לרכוש? כשאתם רוצים לרכוש תוסף תזונה המכיל מגנזיום מחנות הטבע, הפארם או ברשת האינטרנט. מה היתרונות והחסרונות של מגנזיום ציטראט, גליצינאט ועוד, מאילו סוגים של מגנזיום יש להימנע? ואם יש לכם שאלות אז בשמחה כתבו לי כאן בתגובות למטה. 

 


באופן כללי ישנם שלושה סוגים של מגנזיום, תרכובות מגנזיום כלאט, תרכובות מגנזיום אורגניות, ותרכובות מגנזיום אנאורגניות. כאשר שני הראשונים יעילים יותר. 

מגנזיום הוא המינרל הרביעי בשכיחותו בגוף. שהוכר כקו-פקטור ליותר מ-300 תגובות אנזימטיות, שבהן הוא חיוני לחילוף החומרים של אדנוזין טריפוספט (ATP). 

מגנזיום נדרש לסינתזת DNA ו-RNA, רבייה וסינתזת חלבון. יתרה מכך, מגנזיום חיוני לוויסות התכווצות השרירים, לחץ הדם, חילוף החומרים של האינסולין, התרגשות הלב, טונוס כלי הדם, העברה עצבית והולכה עצבית שרירית. 

חוסר איזון במצב המגנזיום - בעיקר היפומגנזמיה כפי שהיא נראית שכיחה יותר מהיפרמגנזמיה - עלול לגרום להפרעות עצביות, שריריות או עצביות לא רצויות. 

בהתבסס על התפקודים הרבים של המגנזיום בגוף האדם, הוא ממלא תפקיד חשוב במניעה וטיפול במחלות רבות. רמות נמוכות של מגנזיום נקשרו למספר מחלות כרוניות, כגון מחלת אלצהיימר, תנגודת לאינסולין וסוכרת מסוג 2, יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם (כגון שבץ מוחי), כאבי ראש מיגרנה והפרעות קשב וריכוז (ADHD).


מגנזיום ציטראט - Magnesium Citrate

מגנזיום ציטראט כלומר שמדובר במינרל מגנזיום הקשור לחומצה ציטריט. צורה זאת נספגת בקלות עקב רמת מסיסות גבוהה המגבירה את ריכוז המגנזיום בדרכי העיכול, זולה יחסית בעלותה, יעיל במיוחד למצבי התכווצויות שרירים בעיקר בשרירי הגסטרוקנימאוס, ויעיל גם למצבים של כאבי ראש מסטרס ושרירי צוואר "תפוסים". 

יש לציין כי מגנזיום יכול להופיע קשור לחומצות שומן שונות. המוכר ביותר הינו המגנזיום סטראט (חומצת שומן סטארית) ומגנזיום ציטראט (חומצת שומן ציטרית). צורה הנ"ל מגנזיום זמין לגוף היות וחומצת השומן מונעת ממנו מלהתפרק במעיים ליונים ומסייעת למגנזיום לעבור מהמעי להדם.



מגנזיום גליצינאט - Magnesium Glycinate

מגנזיום גליצינאט (מגנזיום ביסגליצינאט) כלומר מגנזיום הקשור לחומצת האמינו גליצין בקשר ביוכימי הנקרא 'קלאציה', היוצרת קומפלקס שספיגתו לא תלויה במסיסות המים, אלא בתהליכי הספיגה של חומצות אמינו,- הדבר מאפשר ספיגה טובה יותר, עקב הישרדות טובה בדרכי העיכול. 
כמו למשל מגנזיום אספרטאט, מגנזיום טאוראט, מגנזיום גליצינאט וכו'... 

חומצת האמינו גליצין נחוצה לפעילות תקינה של מערכת העצבים. 
בנוסף גליצין מסייעת להירדמות מהרה יותר ולהגיע לשינה עמוקה מהר יותר. כלומר שאנו מקבלים השפעה סינרגיסטיט כשמשלבים את הגליצין עם המינרל מגנזיום. 


מגנזיום טאורט - magnesium taurate

מגנזיום טאורט כלומר מגנזיום הקשור לחומצת האמינו יעיל לשיפור תפקוד קוגנטיבי, ויסות רמת הסוכר בדם, ולחץ דם. 
היעילות הגבוהה של מגנזיום טאורט היא בזכות היכולת הטאורין לעבור ביעילות את מחסום הדם מוח וע"י כך להוביל את המגנזיום לתאי העצב שבמוח.

תחמוצת מגנזיום, מגנזיום אוקסיד

מגנזיום בצורת תחמוצת, כמו מגנזיום אוקסיד שזמינותו בלתי יעילה לגופנו. ניתן לראות שמשמשים במגנזיום אוקסיד כתוסף לבן, או כחומר מילוי לתרופות ותוספי תזונה.

יש לציין שצריכת מגנזיום אוקסיד, בעיקר בכמות גבוה עשויה להוביל שלסמינים גסטרואינטסטינליים, כמו שלשול וזאת עקב האוסמולאריות שלו.

מאיזה מגנזיום מומלץ להימנע?

מאילו סוגים של מגנזיום מומלץ להימנע? אז באופן כללי סוגי המגנזיום שאינם מומלצים לנו הם בצורה האנאורגנית, כמו: מגנזיום אוקסיד, מגנזיום סולפאט, מגנזיום קרבונאט ומגנזיום הידרוקסיד. זאת עקב רמת מסיסות נמוכה שלהם. 


איזה מגנזיום מומלץ לקחת?

איזה מגנזיום הכי טוב?

אז אתם בטח שואלים איזה מגנזיום מומלץ לקחת?, או איזה מגנזיום הכי טוב? לסיכום ניתן להבין שתוספי המגנזיום המומלצים לשימוש הם הצורות האורגניות, כאלו הקשורים לחומצות שומן (מגנזיום ציטראט) או לחומצות אמינו (מגנזיום גליצינאט), ויש להימנע ממגנזיום האנאורגני (מגנזיום אוקסיד). 


אילו רכיבים מסייעים לניצול טוב יותר של המינרל מגנזיום?

יש לציין כי ויטמין B6 וויטמין D מסייעים לספיגה וניצולו של המינרל מגנזיום. 

אם אהבתם אתם כמובן מוזמנים לשתף את הסרטון עם החברים.

יום ראשון, 13 ביוני 2021

חומצה אלפא-ליפואית לבריאות, קובי עזרא

שלום כאן קובי עזרא מומחה לרפואה נטורופטית, היום הספר לכם על החומצה אלפא-ליפואית ופעילותה בגופנו...


חומצה אלפא-ליפואית (Alpha-Lipoic Acid) או בקיצור ALA, הינה רכיב תזונתי ייחודי הנחקר בהרחבה בשנים האחרונות, וחשיבותו העצומה כגורם נוגד-חמצון תרפויטי הולכת ומתבררת רק כעת. נמצא כי במחלות מסוימות כגון: סוכרת, שחמת הכבד ומחלות לב, היו רמות החומצה האלפא-ליפואית נמוכות מן הרגיל.



שמושים רפואיים: הפחתה ומניעת פגיעה בעצבים וכלי דם בחולי סוכרת, הפחתת רמות סוכר בדם, טיהור הגוף ממתכות רעילות, מניעת נזקי סטרס חמצוני, ועוד...

לחומצה האלפא-ליפואית שלושה תפקידים עיקריים:


הפקת אנרגיה לחומצה אלפא-ליפואית

החומצה האלפא-ליפואית משתתפת בתהליכי הפקת אנרגיה באמצעות מטבוליזם של פחמימות ושומנים במיטוכונדריה, המשמשת כ"תחנת הכוח של התא".לאצטיל קו-A, (pyruvate) היא שייכת לקומפלקס אנזימטי אשר הופך את הפירובאט וכך מתאפשר קיומו של מעגל קרבס. חסר בחומצה אלפא-ליפואית מאט בצורה משמעותית את תהליך הפקת האנרגיה בגוף. לשם פעילות מטבולית תקינה של חומצה אלפא-ליפואית, דרושים ויטמיני B-1 B-3.



חומצה אלפא-ליפואית פועלת כנוגדת-חמצון

חומצה אלפא-ליפואית מופיעה בגוף גם בצורתה המחוזרת - חומצה דיהידרו-ליפואית. באופן נורמלי קולטים התאים חומצה אלפא-ליפואית, מחזרים אותה לצורת חומצה דיהידרו-ליפואית ומפרישים אותה חזרה למחזור הדם. צורה זו הינה בעלת פוטנציאל נוגד-חמצון גבוה במיוחד והיא מסוגלת לשחזר ויטמיני C E-ו וגלוטתיון הנצרכים ע"י גוף. 

אחד הגילויים הראשונים לגבי השפעתה של חומצה אלפא-ליפואית, הינו יכולתה למנוע הופעתם של סימני חסר בויטמין E, ואת מחלת הצפדינה הנגרמת עקב חסר בויטמין C. ממחקרים עולה, כי נוסף להיותה רכיב נוגד-חמצון, מאפשרת החומצה האלפא-ליפואית את שחזורם של ויטמינים אלה מצורתם המחומצנת לצורתם הפעילה (המחוזרת). 
משום כך, מהווה החומצה האלפא-ליפואית נוגד-חמצון אוניברסלי, המסוגל לנטרל סוגים רבים של רדיקלים חופשיים וגורמים מחמצנים אחרים.

החומצה אלפא-ליפואית הינה מולקולה קטנה הבנויה שרשרת של 8 אטומי פחמן אליהם מחוברים שני אטומי סולפור (בפחמן 6 ו- 8) הקשורים ביניהם. בשל גודלה ובזכות היותה בעלת מבנה מיוחד, מסיסה החומצה האלפא-ליפואית בפזה מימית ובפזה שומנית כאחד ועל כן היא מסוגלת לחדור לכל מערכות הגוף, ונמצאת גם ברקמות השומניות וגם בנוזלי הגוף.

 חומצה אלפא-ליפואית מסלקת מתכות רעילות

התרכבות עם מתכות (Chelation) שתי הצורות ניחנו ביכולת התרכבות עם מתכות ומסוגלות ליצור מבנים יציבים עם מתכות מעבר כברזל ונחושת, המהוות בעצמן זרזים בתהליכי החמצון. 
במצבים מסוימים, כמו למשל בעקבות פציעה, משתחררים יונים של מתכות אלה ועלולים לגרום להגברת הנזק החמצוני על-ידי זירוז ריאקציות מחמצנות מזיקות. בזכות יכולתה להתרכב עם מתכות, משמשת החומצה האלפא-ליפואית גם בטיפול בהרעלת מתכות כבדות.

על מחקרים שונים: תרופה ממשפחת חוסמי אצטיל כולין אסטרז ,(choline esterase acethyl) (מעכבות פירוק של אצטיל כולין, א.מ.) באמצעות נטילה של 600 מ"ג חומצה אלפא-ליפואית ליום, למשך כשנה. המעקב אחר המטופלים נערך באמצעות שני מבחנים נוירופסיכולוגיים המשמשים למדידת ביצועים קוגניטיביים בקרב חולי אלצהיימר.

חומצה אלפא-ליפואית משפרת גם את קליטת הגלוקוז בתאי השריר, ובסופו של דבר מגבירה את היכולת של הגוף לסנטז ולחדש גליקוגן בשריר.

בנוסף, כמה מחקרים טוענים ש-ALA מקטינה את הקליטה והניצול של הגלוקוז בתאי השומן, כך שנוצר מצב בונה יותר לשריר ופחות לשומן. 
מחקרים עדכניים מראים שתיסוף של חומצה אלפא ליפואית הוביל לירידה במשקל הגוף וצמצום אחוזי השומן. תופעה זו נוצרת ע"י ירידה בחלבון הנקרא hypothalamic AMP-activated protein kinase (AMPK).

כתוצאה מכך, צריכת האנרגיה והתיאבון יורדים וההוצאה האנרגטית וקצב חילוף החומרים (וחמצון השומן) עולים. 
בנוסף, אצל חיות שצרכו חומצה אלפא-ליפואית רמות חומצות השומן החופשיות והגליצרול היו גבוהות יותר (כתוצאה מליפוליזה – פירוק ושחרור שומן). 

מחקרים אשר בדקו את השפעתה התרפויטית של חומצה אלפא-ליפואית מראים, כי יש לה ערך רב בטיפול בחולי סוכרת, זאת בזכות השפעתה המגינה במצבי סטרס חמצוני (המוביל גם להתפתחותן של מחלות נוספות מלבד סוכרת) ובמצבי גליקציה (סיבוך של סוכרת המתבטא בקשירת גלוקוז לחלבונים ופגיעה בתפקודם, בעקבות רמות גלוקוז גבוהות בדם). 

קיימים ממצאים המצביעים על כך שבמינונים גבוהים (200-600 מ"ג) משפרת חומצה אלפא-ליפואית את קליטת הגלוקוז בתאים אצל חולי סוכרת מבוגרים (סוכרת סוג 2).

מחקרים קליניים רחבי היקף, הראו הפחתה משמעותית של פולינאורופתיה פגיעה במערכת העצבים בעקבות רמות גלוקוז גבוהות בדם, - (Polyneuropathy) סיבוך נוסף של מחלת הסוכרת. 
בגרמניה משמשת החומצה האלפא-ליפואית כתרופה לטיפול בנאורופתיה הנגרמת כתוצאה מסוכרת ובמשך למעלה מ- 30 שנה בהן היא משמשת לטיפול בנאורופתיה, לא דווח על תופעות לוואי כלשהן.

עבודות מדעיות מוכיחות, כי טיפול בחומצה אלפא-ליפואית מוביל לשיפור במטבוליזם של סוכרים, לירידה בגליקציה של חלבונים, לשיפור בזרימת הדם לעצבים היקפיים ואף מעודד שיקום של סיבי העצב. החומצה האלפא-ליפואית אף תורמת להגברת רגישות התאים לאינסולין ומסייעת לקליטה יעילה יותר של הגלוקוז בתאים.
כיום מתבצעים מחקרים נוספים על השפעתה של החומצה האלפא-ליפואית במצבים נוספים בהם מופיעים נזקים כתוצאה מסטרס חמצוני, כדוגמת קטרקט ואתרוסקלרוזיס. 
עבודות אשר בדקו את השפעתה נוגדת החמצון של חומצה אלפא-ליפואית בנשאי HIV, מצביעות על כך שבמינונים גבוהים מסוגלת חומצה אלפא-ליפואית לעכב את שכפול הוירוס.


מאת: קובי עזרא (Ph.D) מומחה לרפואה נטורופטית, תזונאי ומאמן אישי. מטפל בסוכרת, בדיאטה והשמנה, כולסטרול ושומנים בדם. 
לפגישת יעוץ בקליניקה: 0528567140.
כתב את הספרים: 1. אבן הפינה בתחום פיתוח גוף. 2. ספורטולוגיה - המדריך לספורטאי. 3. סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאול!

יום שני, 14 בדצמבר 2020

איך נוצר ויטמין D, קובי עזרא, איך נוצר ויטמין d בגוף, קלציטריול, דיהידרו...


(קלציטריול, דיהידרוקסיויטמין D) #fitness #health #nutrition #healthyeating #wellness #healthy #diet #exercise #cholesterol #diets #בריאות #קוביעזרא #תזונה #kobiezra #ויטמיןD #vitamind

יום שלישי, 27 באוקטובר 2020

ויטמין C, סוגים וצורות שונות של ויטמין C - קובי עזרא

ויטמין C, סוגים וצורות שונות של ויטמין C עם קובי עזרא. ניתן להשיג מגוון צורות שונות של ויטמין C.

ויטמין C, סוגים וצורות שונות של ויטמין C - קובי עזרא



חומצה אסקורבית  היא הצורה השכיחה ביותר והזולה ביותר בעלותה של ויטמין C שניתן להשיג כיום. עם זאת, מדובר בתרכובת חומצית, ולכן בקרב אנשים מסוימים החומצה האסקורבית עשויה לגרום לתופעות לוואי קלות בעיקר במערכת העיכול, בפרט אצל הסובלים מחומציות יתר בקיבה. 

מרבית המחקרים משתמשים בחומצה אסקורבית כויטמין C. אציין שחומצה אסקורבית היא תרכובת מסונתזת, אך    זהה לוויטמין C שמצוי בטבע. מחקרים מצביעים  על כך שבנטילת חומצה אסקורבית רק כ-30% למעשה נספגים לזרם הדם. לכן, החוקרים חיפשו צורות אחרות של ויטמין C, שאולי יאפשרו ספיגה טובה יותר במערכת העיכול. ניתן להשיג חומצה אסקורבית בכדורים, בכמוסות או בצורת אבקה. התרכובות הבאות הן אסקורבטים מינרליים.

סידן אסקורבט – התרכובת הזו מכילה סידן (בכמות של 100 מ"ג בגרם אחד) וגם אסקורבט (900 מ"ג). היא מומלצת למי שמעוניין לשפר את בריאות העצמות וגם למנוע אוסטיאופניה ואוסטאופורוזיס. 
אחד היתרונות של סידן אסקורבט הוא שהתרכובת הזו פחות מגרה את הקיבה בהשוואה לחומצה אסקורבית, כאשר פעילותה נגד חמצון דומה לזו של חומצה אסקורבית, כך לפי מחקר משנת 2018.

מגנזיום אסקורבט – התרכובת הזו מכילה גם מגנזיום (50 עד 100 מ"ג בגרם אחד) וגם 900 מ"ג של אסקורבט. זאת יכולה להיות אופציה נהדרת למי שנוטל תרופות שמורידות את רמת המגנזיום בגוף (למשל, תרופות להפחתת חומציות ומשתנים), למי שסובל מכאבי ראש כרוניים ולמי שסובל לעתים קרובות מהתכווצויות בשרירי הרגליים. 
מאחר שמחסור במגנזיום עלול להגביר את הסיכון לפלפיטציות או להפרעות בקצב הלב, גם למי שנמצא בסיכון לפתח הפרעות קצב כדאי לשקול מגנזיום אסקורבט.  

נתרן אסקורבט – התרכובת הזו מכילה נתרן (כ-100 מ"ג בגרם אחד) ו-900 מ"ג של אסקורבט. הצורה הזו של ויטמין C לא מתאימה למי שצריך להקפיד על תזונה דלת מלח. 
אמנם רוב האנשים עם תזונה דלת מלח נדרשים להגביל את צריכת הנתרן היומית לעד 2,000 מ"ג ביום, אבל אפילו כמויות קטנות של נתרן עלולות להצטבר לאורך זמן.  
‌‌‌‌

אסקורבט ומטבוליטים של ויטמין C (אסטר-C®)

אסקורבט ומטבוליטים של ויטמין C (אסטר-C®) היא תרכובת הרשומה כפטנט שמכילה סידן אסקורבט ופותחה בשנות ה-1980. היא מכילה כמות קטנה של מטבוליטים של ויטמין C, כמו סידן תריאונט, קסילונט וליקסונט, לצד חומצה דהידרו-אסקורבית. 
היצרן טוען כי זה עוזר לשפר את הספיגה ומביא לרמות גבוהות יותר של ויטמין C בדם, בהשוואה לחומצה אסקורבית רגילה.  

מחקר משנת 2008  בדק את הרמה של ויטמין C בסרום הדם ובתאי הדם הלבנים לאחר נטילת סידן אסקורבט, בהשוואה לחומצה אסקורבית רגילה. הרמות של חומצה אסקורבית בסרום הדם היו זהות בשתי הקבוצות. עם זאת, הרמות של ויטמין C בלויקוציטים (תאי הדם הלבנים) היו גבוהות יותר אצל הנבדקים שנטלו את התרכובת עם סידן אסקורבט.  

ויטמין C עם ביופלבונואידים

קיימים גם שילובים של ויטמין C עם  נוגדי חמצון  הידועים בשם ביופלבונואידים. תומכי התרכובות הללו מצביעים על כך שייתכן ששילוב של ויטמין C עם ביופלבונואידים תורם לספיגה טובה יותר. 

מחקר משנת 1988  הראה כי ייתכן שהטענה הזו נכונה. במחקר זה הודגם כי שילוב של ויטמין C עם ביופלבונואידים נספג ב-35% טוב יותר מאשר חומצה אסקורבית רגילה. זו גם אופציה טובה יותר למי שעלול לפתח תסמינים במערכת העיכול כתוצאה מנטילת חומצה אסקורבית.

ויטמין C ליפוזומלי

ויטמין C ליפוזומלי  הוא תרכובת שככל הנראה מציעה זמינות ביולוגית טובה יותר, כלומר ספיגה משופרת. 
מדענים פיתחו ויטמין C ליפוזומלי, ויטמין C עם ציפוי המסיס בשומן שעוזר למולקולה של חומצה אסקורבית לעבור במערכת העיכול ביתר קלות, במטרה להגביר את הספיגה של ויטמין C. 
הנתונים הקיימים מצביעים על כך  שנטילה פומית של ויטמין C שכמוס בליפוזומים מביאה לרמות גבוהות יותר של ויטמין C בדם, בהשוואה לנטילה פומית של תרכובות ויטמין C שאינן כמוסות, אבל מתן ויטמין C דרך הווריד מביא לרמות גבוהות יותר.  

יתר על כן, מחקר משנת 2020  שנערך בחולדות מעבדה הראה כי ויטמין C ליפוזומלי עשוי להוריד את לחץ הדם במינונים נמוכים יותר מאשר ויטמין C רגיל.

אסקורביל פלמיטט

התרכובת הזו הופכת את ויטמין C, שהוא בדרך כלל מסיס במים, למסיס בשומן. בדרך כלל מוסיפים אותה לתכשירי ויטמין C לשימוש חיצוני, כדי לאפשר ספיגה של הוויטמין לעור. משתמשים בה גם בפתילות ובתור חומר משמר במוצרי מזון. לפעמים משווקים אותה תחת השם "אסטר של ויטמין C", אבל מדובר בתרכובת שונה מאסטר-C.

ויטמין C מפקעות ורד הבר

תכשירי ויטמין C מפקעות ורד הבר בדרך כלל מכילים חומצה אסקורבית רגילה. פקעות ורד הבר מכילות כמות גדולה של ויטמין C שנספג היטב.  פקעות ורד הבר.  מכילות גם נוגדי חמצון רבים, בהם.  ליקופן, פנולים, פלבונואידים, חומצה אלאגית וגם  ויטמין E.

האם ויטמין C בטוח לשימוש?

יש לוויטמין C על כל צורותיו פרופיל בטיחות מצוין. לעתים קרובות נוטלים מינונים של עד 2,000 מ"ג ביום, ומינונים כאלה נסבלים היטב. 
הסבירות להופעת תסמינים כמו שלשול או יציאות רכות היא נמוכה, אלא אם כן לוקחים יותר מ-3,000 מ"ג ביום. עם זאת, כאשר נוטלים מינון גבוה של ויטמין C ניתן לצמצם את הסיכון לבעיות עיכול על-ידי נטילה של המינון היומי במספר מנות, עד שלוש פעמים ביום.  

רעילות ויטמין D - קובי עזרא

רעילות של ויטמין D עם קובי עזרא. מהי רעילות לויטמין D? האם עלי לדאוג ליטול תוספי תזונה?

רעילות ויטמין D - קובי עזרא


רעילות של ויטמין D, הנקראת גם היפרוויטמינוזיס D, היא מצב נדיר אך עלול להיות חמור, כאשר המצב נוצר זה אומר שיש לך כמויות מופרזות של ויטמין D בגוף.

 

רעילות של ויטמין D נגרמת בדרך כלל עקב צריכת מינונים גדולים של תוספי ויטמין D - ולרוב לא בשל תזונה או חשיפה לשמש

הסיבה לכך היא שגופך מווסת את כמות ויטמין D המיוצר ע"י חשיפה לשמש, ואפילו מזון מועשר אינו מכיל כמויות גדולות של ויטמין D שעשוי ליצור רעילות.


התוצאה העיקרית של רעילות לויטמין D היא הצטברות של סידן בדם (היפרקלצמיה), שעלולה לגרום לבחילות והקאות, חולשה והטלת שתן תכופה. רעילות לויטמין D עשויה להתקדם לכאבים בעצמות ובעיות בכליות, כגון: היווצרות אבני סידן בכליות ו/או בדרכי השתן.



הטיפול כולל כמובן הפסקת צריכת ויטמין D והגבלת צריכת הסידן התזונתי. הרופא לעיתים עשוי לתת לך נוזלים תוך ורידיים ותרופות, כמו: קורטיקוסטרואידים או ביספוספונטים.


נטילת 60,000 יחידות בינלאומיות (IU) ביום של ויטמין D במשך מספר חודשים הוכחה כגורמת לרעילות. רמה זו גבוהה בהרבה יותר מקצבת התזונה המומלצת בארה"ב (RDA) לרוב המבוגרים של 600 IU של ויטמין D ביום.


לעתים משתמשים במינונים הגבוהים מ- RDA לטיפול בבעיות רפואיות כמו למשל מחסור בוויטמין D. יש לעקוב אחר רמות הדם בזמן שמישהו נוטל מינונים גבוהים של ויטמין D.


כמו תמיד, שוחח עם הרופא שלך לפני נטילת תוספי ויטמינים ומינרלים.

יום שישי, 30 במרץ 2018

חלבון מי גבינה מוריד את לחץ הדם הסיסטולי - קובי עזרא

חלבון מי גבינה מוריד את לחץ הדם הסיסטולי וקלציום קזאינאט (Ca-caseinate) מקטין את ה- TAG לאחר ארוחה עשירה בשומן במבוגרים עם יתר לחץ דם.


מחקרים אפידמיולוגיים מראים קשר הפוך בין צריכת חלב ולחץ דם (blood pressure - BP), אך ישנם מעט נתונים על ההשפעות שלאחר הארוחה המכילה חלבוני חלב.


מחקר זה בחן את השפעתם, בהשוואה למלטודקסטרין (maltodextrin), על לחץ דם לאחר ארוחה וסימני סיכון נוספים למחלות לב וכלי דם (CVD) בקרב מתנדבים עם יתר לחץ דם מתון וקל, במשך 8 שעות.
במחקר כפול סמיות הנ"ל, 27 מבוגרים אכלו ארוחת בוקר עשירה שכללה 28 גרם חלבון מי גבינה, 28 גרם קלציום קזאינאט או 27 גרם מלטודקסטרין.

חלבון מי גבינה הפחית את יחץ הדם בסיסטולי לעומת קלציום קזאינאט (-15.2 ± 13.6 מ"מ כספית) ומלטודקסטרין (-23.4 ± 10.5 מ"מ כספית) למשך של עד כ-5 שעות לאחר הצריכה.
ניצפה שיפור של נוקשות העורקים לאחר צריכת חלבון מי גבינה לעומת המלטודקסטרין (אזור מצטבר תחת Curve- iAUC0-8h: +14.4 ± 6.2%).

למרות שרמות הגלוקוז היו דומות לאחר צריכת שני החלבונים: חלבון מי גבינה והקלציום קזאינאט, חלבון מי גבינה גרם לתגובת אינסולין גבוהה יותר מאשר הקלציום קזאינאט (iAUC0-8h: +219.5 ± 54.6 pmol / L).
קלציום קזאינאט גרם פחות לדיכוי של חומצות שומן לא אסטריפטיביות מאשר חלבון מי גבינה (iAUC0-5h: -58.9 ± 135.5 μmol / L) ומלטודקסטרין (iAUC0-5h: -106.9 ± 89.4 μmol / L) וגרם לתגובה טריאסיגליצרול לאחר הארוחה מאשר חלבון מי גבינה (iAUC0-8h: -1.68 ± 0.6 mmol / L).
חלבון חלב יחד עם הארוחה עתירת שומן עשוי להיות בעל פוטנציאל לשמור או לשפר את גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם.

מקור: Sci Rep. 2018 Mar 22;8(1):5026. doi: 10.1038/s41598-018-23333-2.

חלבון מי גבינה הטבות בריאותיות

יום שני, 15 באוגוסט 2016

ויטמין D מגביר ספיגת העופרת, קובי עזרא

לויטמין D הקרוי גם calciferol יש מוניטין מעורב: כשאנו מדברים על מצבינו הבריאותי.



ויטמין D מגביר את ספיגת העופרת, סידן וברזל. במחקרים שונים מציגים שהויטמין קשור לרמות עופרת גבוהות או נמוכות.

הויטמין עלול להעלות את רמות עופרת בדם כאשר אנו לא צורכים כמויות נאותות של סידן (גם ברזל) בתזונה היום יומית. 
ניתן לשער שרמות תקינות של ויטמין D עשויות להפחית עופרת בעצמות אם מצרוך כמויות מספיקות של סידן, מגנזיום וזרחן.

ויטמין D חיוני לניצולו היעיל של הסידן וזאת בעבור היווצרות עצם חזקה. 
ויטמין D גם מגביר את ספיגת מגנזיום וזרחן אך לצערנו סידן מתחרה עם זרחן על אתרי הספיגה. 
רמות ויטמין D נאותות עשויות לסייע בהגנה מפני זיהומי פילורי המפחיתים את חומציות הקיבה, דבר שבתורו יפחית את רמות הברזל, אבץ, נחושת, סידן וקליטתו של ויטמין B12.

לויטמין D ישנם מספר מקורות מזון טובים, כמקורות מהמזון, כגון: חלב ומוצריו המועשירים גם בויטמין D, אך המקור העיקרי הם דגים (דג סלמון וסרדינים), למרות שכמויות דומות זמינות בפטריות ותחת קרני השמש האולטרה סגולות. כמויות קטנות יותר זמינות הביצים וכבד.

אור השמש חיוני ליצירת ויטמין D הנחוץ לבריאות העצמות ומניעת מחלות אוטואימוניות, סרטן, ומחלות לב וכלי דם. מקור: American Journal of Clinical Nutrition, Vol. 80, No. 6, 1678S-1688S, December 2004.

ישנם מחקרים שגילו כי רמה נמוכה של ויטמין D קשורה לרמות עופרת גבוהה העצמות ויש לו יותר השפעה מאשר צריכת סידן.

נמצא כי תוספת ויטמין D, בניגוד לרוב תוספי נוגדי חמצון, נוטה להפחית את שיעורי התמותה.


מקור: Arch Intern Med. 2007;167(16):1730-1737. doi:10.1001/archinte.167.16.1730.

יום שני, 28 בדצמבר 2015

ויטמינים מינרלים לשיפור הזיכרון ויכולת החשיבה

ויטמינים מינרלים לשיפור הזיכרון ויכולת החשיבה, עם קובי עזרא.
תודות לאתר: http://diet2all.net

ויטמין B6, ויטמין B12 וחומצה פולית חיוניים לווסת את הרמות ההומוציסטאין, שהינו מטבולית של חומצת אמינו הקשור למחלת אלצהיימר. על פי מחקר שנערך נכון לשנת 2009 על ידי פרויקט אוקספורד לחקר זיכרון והזדקנות, משפחת ויטמיני B חיוניים להאט את קצב התכווצות המוח, ירידת ערך בקרב אנשים עם אלצהיימר.

בנוסף, חסר בויטמין D עלול לגרום לתסמינים של דיכאון, נדודי שינה, שינויים במצב רוח ועייפות. ויטמין D מקדמת צמיחה בריאה של התא בכל תאי הגוף, לרבות המוח.

המינרל ברזל נחוץ להתפתחות תקינה של תאי מוח ונדרש לסנתז נוירוטרנסמיטורים. מחסור בברזל בקרב נשים בהריון עשוי לגרום לשינויים קוגניטיביים קבועים בביצועים והתנהגות בילד. מחסור בברזל במהלך או בסמוך למועד הלידה מייצר גירעונות מתמשכים בזיכרון ולמידה.

כמו גם, מחסור באבץ במהלך התפתחות עוברית יכול לגרום למומים במוח, ומחסור באבץ בהתפתחות מוח קדם-מתבגר קשור עם גירעונות למידה, זיכרון ותשומת לב.