חיידקים ומניעת מחלות
מרבית אוכלוסיית החיידקים שלנו שוכנת ומצויה במערכת העיכול. כמובן שישנם הרבה זנים של חיידקים ותתי זנים של חיידקים. ידוע שכ- 80% מאוכלוסיית החיידקים הם חיידקים ידידותיים ורק 20% הם החיידקים "הרעים". אך כמו כל דבר בחיים אין רע בלי טוב ולהפך. במערכת העיכול שלנו שוכנים החיידקים, הם חיים בשלום ובשיתוף פעולה הדדי (סימביוזה). ישנם מספר עצום של חיידקים (10 בחזקת 14) של חיידקים ידידותיים. החיידקים הידידותיים או החיידקים הטובים אם תרצו עוזרים לגופנו להלחם או יותר נכון לשמור על שכנות טובה עם החיידקים הפתוגנים (מחוללי מחלה), וירוסים ופטריות, זאת ע"י תחרותיות על מקורות המזון והמחיה.
חיידקים ומניעת מחלות: כולם יודעים שחיידקים שחיידקים הם מחוללי מחלה! זה בדיוק מה שלומדים בבית הספר לרפואה באוניברסיטה. לומדים שחיידק הסרפטוקוקוס גורם לדלקת גרון העשוי לגרום לסיבוכים שונים (דלקות פרקים-Rheumatic Fever, או לבעיות במסתם הלב) והטיפול בחיידק הסרפטוקוקוס הינו טיפול אנטיביוטי. כלומר שהטיפול בעולם הרפואה הינו להרוג ולהשמיד את החיידק האשם - מחולל המחלה. אך יש לציין, שיחד עם הפגיעה בחיידק סרפטוקוקוס האנטיביוטיקה משמידה חיידקים ידידותיים (המסייעים לשמור על הבריאות) ללא הבחנה בין ה"רעים" לטובים.
יש לציין, שבגופו של האדם הבריא ישנם חיידקים אלימים ביותר, אך הם חיים בשלום בגופו של הנושא אותם - האדם הבריא! על כן נשאלת השאלה: מה גורם לקבוצת חיידקים פתוגנית לחולל מחלה? ותשובתי לשאלה הנ"ל היא: חוסר איזון גופני! חוסר איזון גופני יכול להיות כמעט כל דר אשר מוציא את הגוף מאיזון או בקיצור יתר לחץ (סטרס מוגבר על מעבר למצב שגופנו רגיל להתמודד עמו). מסתבר שבגופינו נמצאים חיידקים אלימים, כאשר אלו מצויים בשיווי המשקל לפלורה הידידותית. לכן ישנם אנשים אשר נשאים של החיידק סרפטוקוקוס ללא סימנים מחלה - לדקת גרון, או אנשים הנשאים את החיידק אליקו-בקטר-פילורי מבלי לסבול מצרבות וכיב קיבה.
באנשים בריאים יש על כל תא כעשרה מיקרוארגניזמים שונים. ישנם למעשה כ- 10,000 מיקרואורגניזמים שונים בין איש לרעהו. ממחקרים ניתן ללמוד שככל שישנם יותר זני חיידקים אנו יותר בריאים.
במערכת העיכול שלנו מוכרים לנו כ-400 סוגים של חיידקים ידידותיים (פלורה), שלהם חשיבות מכרעת בתהליכי הפירוק והספיגה של המזון. כאשר נפגעת אוכלוסיית החיידקים הידידותיים, חלים שיבושים בתפקודה התקין של מערכת העיכול, מצב שיכול להוביל לשלשולים, לגזים ולתחושות בלתי נעימות במערכת העיכול.
מסתבר שבהתאם למצבי בריאות וחולי ישנו שינוי בהרכב אוכלוסיית החיידקים, כמו כן נמצא שנשים שנמצאות לפני הלידה, ישנה ירידה באוכלוסיית החיידקים. היות והעובר שעובר דרך תעלת הלידה סופג חלק מהחיידקים מתעלת הלידה.
החשיפות שלנו לאנטיביוטיקה הינה ע"י נטילת תרופות בעיקר אנטיביוטיות אך גם בחקלאות – וכך גם במזונינו.
פרו-ביוטיקה ואנטי-ביוטיקה מה ההבדל? פרוביוטיקה (בעד החיים) מדובר בעידוד ושמירת האיזון של אוכלוסיית החיידקים הידידותיים אשר חיוניים לשמירה על בריאותנו. לעומת זאת האנטיביוטיקה (נגד החיים) מדובר בהרג וחיסול חיידקים בעיקר פתוגנים (מחוללי מחלה) על פי רוב.
אך יש לציין, ששימוש בתרופות אנטיביוטיות אשר תפקידן לפגוע בזן כזה או אחר של חיידקים. פוגעת מין הסתם גם ואוכלוסיית החיידקים הידידותיים, עקב כך נוצר חוסר איזון בין אוכלוסיית החיידקים הידידותיים לאוכלוסיית החיידקים "הפתוגנים" אשר עשויים ליצור חולי.
אנטיביוטיקה כגורם לתחלואות אחרות: אתן דוגמא למעגל קסמים שכיח הנוצר אצל הנשים, לאחר זיהום כל שהו אשר כנגדו קיבלה המטופלת טיפול אנטיביוטי ובעיקר אנטיביוטיקה הפועלת כנגד ספקטרום רחב של חיידקים. עתידה האישה לסבול לקנדידה אלביקנס, כן זאת אותה פטרייה שאתן הבנות בקבלות את הניסטטין.
מדוע פרוביוטיקה? הפרוביוטיקה חיונית לשמירה על האיזון פלורת מעיים חיונית לעיכול וספיגה יעילה של רכיבי המזון שונים, ייצור אנזימים וויטמינים (ויטמין B וויטמין K), משתתפים בייצור חומצות שומן חיוניות, שמירה על איזון חומציות מעיים, מניעת עצירויות וניקוי מערכת העיכול. החיידקים הידידותיים כאמור שומרים על בריאות מערכת העיכול, הם מונעים שגשוג וצמיחת חיידקים פתוגנים, פטריות ושמרים, אך לא רק! הם שומרים על האקולוגיה של מערכת העיכול התומכת בשמירת כל מערכות הגוף.
החיידקים הידידותיים מפחיתים היווצרות חומרים בעלי פוטנציאל מסרטן הנגרמים ע"י החיידקים הפתוגנים, ומסייעים במניעת התפתחות סרטן המעי הגס ותומכים בפעילות מערכת החיסון.
מחקרים מצביעים אודות קשר בין חוסר איזון מיקרוביאלי במערכת העיכול לבין מחלות, כגון: קוליטיס אולצרוזה, תסמונת המעי הרגיש, זיהומים של קנדידה אלביקנס, אלרגיות, מחלות עור ומחלות אוטואימוניות.
מי צריך פרוביוטיקה? אם כן, נשאלת השאלה מי צריך וזקוק לתוספת פרוביוטיקה? אז אם אתם אנשים הנוטלים טיפולים אנטיביוטיים. אנשים המצויים במצבי סטרס קיצוני. אם אתם סובלים מעצירויות את שלשולים לסירוגן. אם אתם סובלים מנטייה לזיהומים (חיידקיים ופטריות) במערכת העיכול ולמרבים ההפרעות של מערכת העיכול.
פרוביוטיקה וילדים: אחת ההפרעות השכיחות שישלדים סובלים מהם הם שלשולים. מחקרים גילו שמתן פרוביוטיקה לילדים הסובלים משלשולים מקצר את משך זמן השלשולים. ולפי ניסיוני הקליני אותו החוק חל גם על עצירויות מהם סובלים תינוקות. כמו כן, כאמור מסייע לשלשולים הנוצרים עקב קבלת אנטיביוטיקה.
בסקירה מקיפה של 9 מחקרים נמצא שלקטובצילים (חיידקים מיוגורט, פרוביוטיקה וכו') שניתנו לילדים הסובלים משלשולים אכן מקצר את משך זמן השלשול כמעט ביממה וגם מפחיתים את תכיפות השלשולים כפי שנמדדו ביום השני ללקיחת הלקטובצילים, לעומת מקבלי הפלסיבו. תוצאות של מטא-אנליזה זו מראות שלקטובצילוס הינו יעיל ובטוח כטיפול בילדים עם שלשול זיהומי אקוטי.
מתוך: PEDIATRICS 2002, 109(4 ), 678-684
במטא אנליזה של 9 ניסויים בהם השתמשו יחד עם האנטיביוטיקה גם בחיידקים פרוביוטיים נראה כי הצליחו למנוע או לקצר את משך השלשול. פרוביוטיקה מאפשרת טיפול יעיל, לא יקר וללא תופעות לוואי.
מתוך: BMJ 2002;324:1361
פרוביוטיקה ומעיים דלקתיות: אחת התיאוריות למחלות מעיים דלקתיות הינו הרכב חיידקי המעיים. כלומר שמבחינה תיאורטית קבלת פרוביוטיקה המסייעת לשינוי ושיפר אוכלוסיית המעיים עשויה לשפר גם את המצב הקליני, ומכאן להפחית ולצמצם את חומרת המחלה הדלקתית, כגון: מחלת קרון, קוליטיס אולצרוזה ועוד...
תוצאות מחקר הראו כי רמות CRP (חלבון המהווה מדד דלקתי) נמוכות יותר בקבוצה שקיבלה LGG ו- PJS וכן רמות ייצור ציטוקינים מתאים בתרביות הדם היו נמוכות יותר בקבוצה שקיבלה LGG ו Bb12. מסקנת החוקרים הייתה כי לזנים אלו השפעה אנטי-דלקתית גם באנשים בריאים.
מתוך: World J Gastroenterol 2008 April 7; 14(13): 2029-2036
