בטאין אנהידרוס Betaine
בטאין (Betaine) מוכר גם בשמות נוספים, כגון: Ttrimethylglycine, Glycine Betaine, Oxyneurine.
מחקר מצא שצריכת של 2.5 גרם בטאין ליום שיפרה ברוכבי אופניים חובבניים את הביצועים במבחני ספרינט. (מקור המחקר: Journal of the International Society of Sports Nutrition20129:12).
כמו כן נמצא כי העמסת בטאין שיפר את ביצועי האימונים בתנאים חמים ושיפורה את כוח השרירים שלאחר האימון.
הבטאין מעורב בתהליכים ביוכימיים, וכנראה עשוי לגרום להגברת מאגרי הקריאטין פוספאט בתאי השרירים וכך לשפר ביצועי כוח מקסימלי.
השפעות גנטיות של דיאטות מתילציה: מתילציה דנ"א יכולה להביא לשינויים בביטוי גנים ותפקוד מבלי לשנות את הרצף העיקרי של ה- DNA. מתילציה יכול להיות מושפעת רמות של רכיבי תזונה תורמי-מתיל, כגון: חומצה פולית. "דיאטות מתילציה" אופטימלית צריכות להיחקר במסגרת המניעה והטיפול של כל הנ"ל.
(מקור המחקר: Annu Rev Nutr. 2002;22:255-82. Epub 2002 Jan 4).
הבטאין מעורב ביצירת איתותים בתוך התאים אשר גורמים בסיום תגובת שרשרת לגירוי בהפרשתם של הורמונים כהורמון גדילה והורמון IGF-1, וכתוצאה מכך להגברת סינתזת החלבונים בשרירים, כלומר בניית שרירים.
מחקרים אודות השפעת הבטאין על ביצועים ספורטיביים בקרב אנשים שאינם שכיחים, מרמזים על פעילות חיובית על התוצאות בשיפור הביצועים הספורטיביים במאמץ עצים, הפחתת ושיפור בעייפות השריר בעת מאמץ ושיפור ברמת הכוח וסבולת השרירים.
מקורות לבטאין בתזונה
מקורות לבטאין בתזונה הם: מזונות העשירים בבטאין (במיליגרם ל-100 גרם):
סובין חיטה: 1339 מ"ג, נבט חיטה: 1241מ"ג, תרד: 600-645 מ"ג סלק: 114-297 מ"ג, לחם מחיטה: 201 מ"ג. (המקור לנתונים הנ"ל: Betaine in human nutrition). בטאין מצוי בשפע בסלק, ברוקולי, תרד, דגנים מלאים: כחיטה מלאה, שיפון, שעורה, קינואה ואורז מלא.
תזונה הממוצעת "שלנו", בעיקר בקרב האוכלים מוצרי חיטה, תרד ודגים מכילה בטווח של כחצי גרם עד כשניים וחצי גרם בטאין ליממה.
תוספת בטאין כמשלים תזונה
תוספת תזונה של בטאין, ספיגה והובלה בדם: קיימות שתי צורות של בטאין בתוספים:
1. בטאין חופשי (Betaine anhydrous) הידוע גם בשם TMG (טרי-מתיל-גליצין).
2. בטאין הקשור לחומצה הידרוכלורית הידועה בשם Betaine hydrochloride או בקיצור Betaine HCL.
מכאן ניתן להבין שקיימים הבדלים בין הצורות הנ"ל.
ייצור הבטאין בגופנו
יצור אנדוגני (פנימי, בתוף הגוף) של בטאין נוצר תהליך אוקסידציה אנדוגנית של כולין (המשתייך למשפחת ויטמיני B) לבטאין נוצר בכבד ובכליות בשני שלבים אנזימטיים. תחילה הכולין מתחמצן לחומר "בטאין אלדהיד" באמצעות האנזים בטאין דהידרוגנאז. בהמשך ה"בטאין אלדהיד" מתחמצן לבטאין באמצעות האנזים בטאין אלדהיד דהידרוגנאז (אנזים שפעילותו תלויה נוכחות של NAD).
בטאין הידרוכלוריד הינו מקור לחומצה הידרוכלורית שהיא למעשה חומצת הקיבה, אשר חיונית לשפעול אנזימים המשמשים לעיכול חלבונים.
יש לציין כי נחוצה רמה תקינה של חומצה הידרוכלורית וזאת למניעת זיהומים בדרכי העיכול. נוסיף עוד, שרמה תקינה שלה חיונית לספיגה אופטימלית של מינרלים שונים, לרבות סידן, מגנזיום ואבץ.
חסר בחומצה הידרוכלורית עלול לגרום לעיכול חלבונים לקוי, תת-חומציות בקיבה ותסמיניה הקאות, צרבות ובחילות לאחר ארוחה, תחושת מלאות לאחר ארוחה, שלשול או עצירות, אלרגיות למזון; זיהומים חיידקיים ופרזיטיים של המעי ואבני מרה הנגרמות בשל חסר בחומצת קיבה.
בטאין הידוע גם בשם טרי-מתיל-גליצין הינו תרכובת אורגנית המיוצרת בגופנו ופועל בשיתוף עם רכיבים אחרים, כויטמין B12 וחומצה פולית, כמו גם הטרי-מתיל-גליצין מיטיבה עם ביצועים ספורטיביים, ומסייעת לשיפור בתפקודי הכבד, להורדת רמות הומוציסטאין (כך גם לצמצם את הנטייה כנראה למחלות לב וכלי דם) ולהגנה מסטרס חמצוני.
הבטאין מעכב התקצרות הטלומרים ומעכב תהליכי הזדקנות! מחקרים העוסקים באורך הטלומרים, וליתר דיוק בהתקצרותם כמדד המנבא הזדקנות ותוחלת החיים, מראה שניתן לעכב את תגובת ההזדקנות (התקצרות הטלומרים המצויים בשני הקצוות של הכרומוזומים בתאים) ואת ע"י חומרים טבעיים, כגון: בטאין (טרי מתיל גליצין).
כאמור גופנו מייצר בטאין אך לא בכמות מספקת הנדרשת לכל הרעלים שבהם אנו מוקפים היום, כגון: קרינת סלולארים ומחשבים, כספית מסתימות אמלגם, קדמיום מפיח מכוניות, חומרי ניקוי, איפור והדברת המזון.
מאת: קובי עזרא (Ph.D), מומחה לרפואה נטורופתית.
